כמה ארוכה שנה?

שנה היא הזמן שלוקח לכדור הארץ להקיף את השמש פעם אחת, ולחזור לאותו מקום ביחס לעונות. בואו נבדוק אם זה באמת 365 ימים.

המילה "חודש" באה מ"חידוש" הירח: מתי שהירח מופיע מחדש בשמיים. גררו את המחוון וספרו כמה ימים עוברים ממולד (ירח חדש, חשוך) למולד הבא.

ב-46 לפני הספירה קבע יוליוס קיסר: שנה = 365 ימים, ופעם ב-4 שנים מוסיפים יום. כלומר, בממוצע שנה של 365.25 ימים. נשמע מושלם? השנה האמיתית היא 365.2422.

הסימולטור: קו העונות. האביב (יום השוויון, שבו היום והלילה שווים) צריך ליפול תמיד ב-21 במרץ. בחרו כלל, והזיזו את השנים.

ב-1582 האפיפיור גרגוריוס ה-13 תיקן את הלוח. קודם, הוא פשוט מחק 10 ימים: אחרי יום חמישי, 4 באוקטובר 1582, הגיע יום שישי, 15 באוקטובר. ואז הוא שינה את חוק השנה המעוברת, כדי שזה לא יקרה שוב:

עכשיו חזרו לסימולטור במשימה ג׳ ובחרו "גרגוריאני". מה קרה לקו?

הלוח המוסלמי סופר רק חודשי ירח, ולא מתקן לפי השמש. השנה בו היא 354 או 355 ימים. לכן חודש הרמדאן, למשל, מתחיל כל שנה כ-11 ימים מוקדם יותר בלוח הגרגוריאני, ועובר בין קיץ לחורף.

השנים המעוברות בלוח המוסלמי (בלוח המחושב, "הטבלאי") הן לא בשביל השמש, אלא בשביל הירח: 12 חודשים של 29 ו-30 ימים לסירוגין יוצאים 354 ימים, אבל 12 חודשי ירח אמיתיים הם 354.37. אז ב-11 שנים מתוך כל 30 מוסיפים יום אחד לחודש האחרון.

התורה אומרת: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח". החודשים בלוח העברי הם חודשי ירח, אבל פסח חייב ליפול באביב. אם לא נעשה כלום, פסח יזוז 11 ימים אחורה כל שנה, כמו הרמדאן. הפתרון: פעם בכמה שנים מוסיפים חודש שלם, אדר א׳. זאת שנה מעוברת.

עכשיו אתם יודעים את שלושת החוקים. הקלידו שנה, תחליטו בעצמכם אם היא מעוברת, ואז המצפה יבדוק.

ממיר תאריכים אמיתי: בחרו תאריך, למשל יום ההולדת שלכם, וראו אותו בשלושת הלוחות. הדפדפן יודע לחשב את כולם.

כל לוח הוא קירוב. השאלה היא כמה זמן לוקח לו לטעות ביום שלם. הגרף מראה כמה ימים כל לוח "בורח" מהשמש לאורך 10,000 שנים.